יום ראשון

פירוש בעל הטורים עה"ת לדיבורי המתחיל הזהים בפירושו

חומש
פרשה
פרק
פסוק
ד"ה
פירוש בעל הטורים
שמות
בשלח
טו
יד
אחז
יד} אחז. ב' במסורה דין ואידך אחז בקרנות המזבח מלמד שאחזו חיל ורעדה והוצרך לאחוז בקרנות המזבח ועוד חד מלישנא אחרינא שמאל בעשותו ולא אחז:
במדבר
מטות
לא
ל
אחז
ל} אחז. ד'. הכא ואידך אחז לאלעזר וגו' אחז לאיתמר (בדברי הימים א') בענין המשמרות חור כרפס ותכלת אחוז בשביל שנעשו משמרות לעמוד על השיר נטלו א' אחוז מן החמשים. כרפס ותכלת אחוז מלמד אף על פי שלא נצטוו ליתן מכס אלא מן האדם והבהמה מעצמן נתנו מבזת המטלטלין דילפינן אחוז דהכא מאחוז דהתם:
במדבר
שלח לך
יג
טז
אלה שמות האנשים
טז} אלה שמות האנשים. בגימ' שמותיהם מכוערים:
במדבר
מסעי
לד
יז
אלה שמות האנשים
יז} אלה שמות האנשים. ולמטה פעם אחרת ואלה שמות האנשים. לומר שנאים בשמותם ונאים במעשיהם:
שמות
וארא
ו
ג
אלהים
אלהים. בגימטריא הוא דיין שדבר אתו משפט:
שמות
משפטים
כב
כז
אלהים
כז} אלהים. בגימט' הוא דיין. ונשיא בגימ' וכל שהוא (בעמך) וסמיך לי' מלאתך דאיירי בבכורים דכתיב בהו ברכת השקיפה והמקלל איש הפך ברכה:
ויקרא
קדושים
יט
לא
אני ה'
לא} אני ה'. וסמיך ליה מפני שיבה תקום אמר הקב"ה אני כבדתי זקנים שנאמר ונגד זקניו כבוד:
ויקרא
קדושים
יט
לב
אני ה'
אני ה'. וסמיך ליה וכי יגור אתך גר לומר כל המטה דינו של גר כאלו מטה דינו של הקב"ה:
ויקרא
קדושים
יט
ב
אני ה' אלהיכם
אני ה' אלהיכם. וסמיך ליה דבר אל כל עדת בני ישראל לומר שבני ישראל ייחרו השם ויאמדו ה' אחד:
ויקרא
בהר
כה
יז
אני ה' אלהיכם
אני ה' אלהיכם. וסמיך ליה ועשיתם את חקותי יעשה המצות לשם פועלם:
ויקרא
שמיני
י
א
אשר
א} אשר. לא צוה. אין לומר לא צוה להביא אש זרה וגם לא צוה שלא להביאו אלא פירוש אשר צווי של לא. צוה אותם. וכן לכל צבא השמים אשר לא צויתי:
דברים
שופטים
כא
ב
אשר
אשר. אותיות ראש שמודדין מראשו:
בראשית
וישב
לט
יב
בבגדו
יב} בבגדו. ב' במסורה עיין בפרשת משפטים:
שמות
משפטים
כא
ח
בבגדו
ח} בבגדו. כ' במסורה דין. ואידך ותתפשהו בבגדו והיינו דאמר ר"א כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי למכרה דילפינן לה מבגדו דהתם שהוא בגד ממש. ור"ע נמי דסבר כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למכרה ודורש בבגדו בה ל' בגידה ואיהו נמי יליף בגד דהתם מהכא שגם לשם היתה בגידה שסובר כמ"ד לעשות צרכיו נכנס אלא שנראית לו דמות אביו:
ויקרא
שמיני
י
יא
ביד משה
ביד משה. בגי' זה הוא המקרא:
במדבר
בהעלתך
ט
כג
ביד משה
כג} ביד משה. וסמיך ליה עשה לך שתי חצוצרות כסף שלא היו אלא בידו שבחייו נגנזו:
במדבר
במדבר
א
א
במדבר סיני
א} במדבר סיני. לעיל מיניה כתיב אלה המצות וסמיך ליה במדבר לומר אם אין אדם משים עצמו כמדבר אינו יכול לידע תורה ומצות. למעלה כתיב וכל מעשר בקר וצאן וסמיך ליה שאו את ראש ע"ש מה שנאמר עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה:
במדבר
במדבר
א
יט
במדבר סיני
יט} במדבר סיני. שנים דסמיכי בסוף פסוק ויפקדם במדבר סיני ואידך ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם במדבר סיני לפי שכשהיו נמנין היו מקריבים עליהם קרבנות כדי שלא ישלוט בהם דבר כדכתיב כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו:
בראשית
נח
יא
ב
בנסעם
ב} בנסעם. ב' במסורה הכא ואידך בנסעם מן המחנה. זה הוא שדרשו רז"ל אותו היום סרו מאחרי ה' משל לתינוק שבורח מן הספר פי' בנסעם מקדם שנסעו מקדמונו של עולם:
במדבר
בהעלתך
י
לד
בנסעם
לד} בנסעם. ב' במס' בנסעם מן המחנה בנסעם מקדם מה להלן מדדו אף כאן נמי מרדו:
בראשית
חיי שרה
כד
כב
בקע
כב} בקע. ב' במסורה הכא ואידך בקע לגלגלת. שרמז לה זכות השקלים:
שמות
פקודי
לח
כו
בקע
כו} בקע. ב' במס' בקע לגלגלת. בקע משקלו. שרמז לה שעתידין בניה לשקול בקע לגלגלת:
בראשית
וישב
לט
א
הורד
א} הורד. ב' במסורה. ויוסף הורד. הורד שאול. לומר ששקול הגלות כנגד גיהנם:
שמות
כי תשא
לג
ה
הורד
ה} הורד. ג'. הורד עדיך. באף עמים הורד אלהים. הורד אותם אל המים בגדעון. על שאמר לו הורד עדיך היה משה ירא מפני האף והחמה כדכתיב באף עמים הורד וכמו דהכא היה עכו"ם התם נמי הורד אותם אל המים להפריד עובדי ע"ג שכל הכורע על ברכיו לשתות סימן שעבד ע"ג והציגם לבדם:
שמות
וארא
ט
כ
הירא
כ} הירא. ב' במסורה דין ואידך הירא ורך הלבב. מה התם שירא מעבירה. שבידו אף הכא נמי היו יראים מעבירות שבידם מכאן אמרו טוב שבמצרים הרוג שהרי כתיב הירא את דבר ה' וסמיך ליה וירד עליהם הברד ומתו:
דברים
שופטים
כ
ח
הירא
ח} הירא. ב' במס'. הירא ורך הלבב הירא את דבר ה' זהו שאמרו הירא מעבירות שבידו כדכתיב הירא את דבר ה':
בראשית
בראשית
ג
יא
המן
יא} המן. ג' במסורה הכא ואידך המן הסלע הזה. המן הגורן או מן היקב. כמאן דאמר אילן שאכל ממנו אדם הראשון חטה היה וזה המן הגורן וכמו שנקנסה עליו מיתה בשביל המן העץ גם התם נקנסה מיתה על ידי המן הסלע:
במדבר
חקת
כ
י
המן
המן. ג' במסרה המן הסלע המן העץ כמו ששם הפר הציווי גם כאן נמי הפר הציווי ואידך המן הגורן או מן היקב כמו שהיה שם רעב גם כאן ארץ ציה בלי מים וסמך למ"ד עץ שאכל ממנו אדם הראשון חטה היה זהו המן העץ המן הגורן ולמ"ד אשכול היה דכתיב או מן היקב:
שמות
כי תשא
לג
א
העלית
א} העלית. ג' דין ואידך ושמעו מצרים כי העלית בכחך. העלית מן שאול נפשי. מלמד ששקול שעבוד גליות נגד גיהנם וזהו העלית מארץ מצרים העלית מן שאול נפשי:
במדבר
שלח לך
יד
יג
העלית
יג} העלית. ג' במס'. עמ"ש בפרשת תשא:
שמות
בשלח
יז
ג
העליתנו
העליתנו. ב' במס' דין ואידך המעט כי העליתנו במחלקותו של קרח לומר שאותם עצמם הם שדברו בכאן:
במדבר
חקת
כ
ה
העליתנו
ה} העליתנו. חסר וי"ו שעיקר התרעומות היה על משה:
שמות
בא
יג
טו
הקשה
טו} הקשה. ב' במס' הכא ואידך מי הקשה אליו וישלם שדורש במדרש זה הפסוק על פרעה:
שמות
יתרו
יח
כו
הקשה
כו} הקשה. ב' במסו'. הדבר הקשה. ערפך הקשה. מלמד שהיה משה דן דין האלמים שהיו קשי עורף:
בראשית
וישלח
לב
יח
ו
ו. למי. ג' במסורה. דין ואידך ולמי כל חמדת ישראל. ולמי אני עמל. לומר כל חמדת ישראל ועמלם נטלו בני עשו וזהו ולמי כל חמדת ישראל ולמי אני עמל ולמי אלה לפניך. ד"א כך אמר יעקב למי אני עמל לתת כל חמדת ישראל למי אלה לפניך:
דברים
וילך
לא
ב
ו
ב} ו. לבוא. מלא וי"ו. שלא אוכל עוד לבוא בששה סדרי משנה:
במדבר
בהעלתך
ט
טו
ובערב
ובערב. ד' במסרה הכא ואידך ובערב תאמר מי יתן בקר ומקטרים לה' וגו' בבקר ובערב. ובערב חתרתי לי בקיר ביחזקאל שהיה מתנבא על הגלות וזהו ובערב חתרתי לי בקיר כשיצאו בגולה תאמר מי יתן ערב כההיא ערב שנאמר בו מקטירים לה' בבקר ובערב וכמראה אש עד בקר:
דברים
כי תבוא
כח
סז
ובערב
סז} ובערב. ד' במס'. הוא. ואידך ובערב יהיה על המשכן. ובערב חתרתי לי בקיר. ומקטירים לה' עולות בבקר בבקר ובערב. חתרתי כשיצאו לגולה, ותאמר מי יתן בקר, שנאמר בו ומקטירים כו' בבקר ובערב, וכאותו שנאמר ובערב יהיה על המשכן, שהי' כבוד שכינה עמנו:
שמות
משפטים
כג
כה
וברך
וברך. ג' במס' דין ואידך וברך פרי בטנך וברך עלי את אלקנה ואת אשתו כדאיתא בברכות בכוס של ברכה משגרו לאנשי ביתו כי היכי דתתברך פרי בטנה וזהו וברך את לחמך ואת מימיך שבירך ברכת המזון ושגרו לאשתו וברך פרי בטנה וכן בעלי שבירך את אלקנה ונתעברה אשתו וזה וברך עלי וברך פרי בטנך:
דברים
כי תבוא
כו
טו
וברך
וברך. ג'. דין. ואידך וברך את נחלתך. הואל וברך את בית עבדך. זהו שדורש בספרי וברך את עמך את ישראל. בבנים ובבנות. והיינו הואיל וברך את בית עבדך. ואת האדמה בטל ומטר. והיינו וברך את נחלתך:
דברים
עקב
ז
יג
וברכך
וברכך. בזכות יצחק שנאמר בו ויברך אלהים את יצחק:
דברים
נצבים
ל
טז
וברכך
טז} וברכך. ב' במס'. דין. ואידך גבי עבד עברי לא יקשה בעיניך וגומר וברכך ה' אלהיך. וזהו שאחז"ל שאין עבד עברי נוהג בחוץ לארץ, כמו הכא דכתיב וברכך בארץ וגו', התם נמי דוקא בארץ:
שמות
תצוה
כט
ח
והלבשתם
ח} והלבשתם. ב' במס' הכא ואידך והלבשתם את אלעזר א. כא מ"ד כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה וזהו והלבשתם את אלעזר שנתמנה להיות כהן גדול צריך משיחה כשם שוהלבשתם כתנות היו במשיחה שאז נמשכו כך והלבשתם את אלעזר במשיחה:
במדבר
חקת
כ
כו
והלבשתם
כו} והלבשתם. ב' במסורה והלבשתם את אלעזר והלבשתם כתנות דאיכא מאן דאמר כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה כשם דוהלבשתם כתנות דהתם היתה במשיחה אף והלבשתם דהכא הי' במשיחה:
שמות
וארא
ח
א
והעל
א} והעל. ב' במסורה דין ואידך והעל אותם הר ההר כדאיתא בפסחים מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן לשריפה נשאו ק"ו לעצמן מצפרדעים שהצפרדעים מסרו עצמן למיתה על קידוש השם ואח"כ נמלטו כדכתיב וימותו הצפרדעים מן הבתים מן החצרות ומן השדות אבל לא מהתנורים אבל משה ואהרן שנאמר בהם יען לא האמנתם בי להקדישני ולא נשאו ק"ו מצפרדעים מתו ולא זכו ליכנס לארץ:
במדבר
חקת
כ
כה
והעל
כה} והעל. ב' במסורה עיין מ"ש בפרשת וארא:
בראשית
בראשית
ב
כב
ויבאה
כב} ויבאה. כתיב חסר והיא עולה כ"ד שקשטה בכ"ד קשוטין והביאה לו. ויביאה ד' במסורה ויביאה אל האדם. ויביאה יצחק האהלה. ויביאה אל עיר דוד. וישקוד ה' על הרעה ויביאה. דקודם שנשא בת פרעה משל בעליונים וזהו דוגמת אדם הראשון שנטרד מן העליונים ע"י חוה וביצחק היה בהיפך כי היא היתה במקום שרה כן איתא במדרש:
בראשית
חיי שרה
כד
סז
ויבאה
סז} ויבאה. ב' במסורה בספר בראשית וכתיב חסר ועולה כ"ד מלמד שקשטה בכ"ד קשוטים:
בראשית
נח
יא
ח
ויחדלו
ויחדלו. ב' במסורה הכא ואידך ויחדלו הקולות והברד. מלמד שאף אלו נדונו בקולות וברד:
שמות
וארא
ט
לג
ויחדלו
לג} ויחדלו. ב' במסורה. ויחדלו הקולות. ויחדלו לבנות העיר מלמד שגם בדור הפלגה הממם השם בקולות וערבבם עד שחדלו לבנות וגם בכאן חדלו לבנות ע"י הקולות שיצאו מתחת סבלות מצרים:
בראשית
לך לך
טו
ו
ויחשבה
ו} ויחשבה. ג' במסורה. הכא ואידך ויחשבה לזונה גבי תמר. ויחשבה עלי לשכורה גבי חנה. היינו דאר"י יהא חלקי עם מי שחושדים אותו ואין כו שהרי תמר בשביל שחשדה יהודה זכתה ויצא ממנה פרץ וזרח שיצאו מהם מלכים ונביאים. חנה בשביל שחשדה עלי זכתה ויצא ממנה שמואל בשביל שנחשדו לזונה ולשכורה נחשב להן לצדקה. (א"א הרא"ש):
בראשית
וישב
לח
טו
ויחשבה
טו} ויחשבה. ג' במסורה עיין מה שכתבתי בפרשת לך לך:
בראשית
ויצא
כח
י
וילך
וילך. בגימטריא בו ביום:
דברים
וילך
לא
א
וילך
א} וילך. ב"ג המלך שבת תשובה וילך. פי' ב"ג המלך כשחל ר"ה יום ב' או ג' אז נצבים וילך נפרדים:
בראשית
וישלח
לה
ה
ויסעו
ה} ויסעו. ב' במסורה חד ריש פסוק וחד סוף פסוק. דין ריש פסוק אידך סוף פסוק אלה מסעי בני ישראל ויסעו. מלמד שהיו הדגלים נוסעין כעין מטתו של יעקב לומר מה כאן חתת אלהים על הערים אף להלן כל העמים יראים מהם:
במדבר
בהעלתך
י
כח
ויסעו
כח} ויסעו. ב' במסורה הכא ואידך ויסעו ויהי חתת אלהים. לומר מה שם היה חתת אלהים על כל סביבותיהם אף כאן ד"א ויסעו דהתם ריש פסוק ויסעו דהכא סוף פסוק דהתם לפי שיעקב ביער ע"א מתוכם לפיכך נסעו ביד רמה ושכינה לפניהם אבל בני דן שהיה ביניהם ע"ז נסעו לאחור ולא לפנים שהיה הענן פולט אותם ועמלק היה הורג בהם:
שמות
שמות
ה
ט
ויעשו
ויעשו. ג' במסורה הכא ואידך ויבואו ויעשו. ויעשו בני ישראל את הפסח. בשכר זאת העבודה זכו לעשות משכן ולהקריב קרבן:
שמות
בא
יב
כח
ויעשו
כח} ויעשו. כן עשו. שתי עשיות אחת לפסח ואחת למילה:
בראשית
נח
ח
כא
וירח
כא} וירח. ב' במסורה הכא ואידך וירח את ריח בגדיו. וזה שדרשו רז"ל אפי' פושעי ישראל עתידין שיתנו ריח וזה הוא וירח את ריח בגדיו א"ת בגדיו אלא בוגדיו וירח ה' את ריח הניחוח שעתידין ליתן ריח ניחוח. ד"א רמז שנכנס עמו ריח ג"ע כשהריח ריח בגדיו אז וירח ה':
בראשית
תולדות
כז
כז
וירח
כז} וירח. ב' במסורה דין ואידך וירח ה' את ריח הניחוח. מלמד שנכנס עמו ריח גן עדן:
ויקרא
שמיני
ט
ז
וכפר
וכפר. ג'. הכא ואידך וכפר על העם גבי קטרת. וכפר על חטאתינו. לומר כמו שקרבן מכפר על חטא כן הקטורת מכפר על חטא:
ויקרא
אחרי מות
טז
ו
וכפר
ו} וכפר. בגימטריא זה בוידוי דברים שמתודה על פרו:
בראשית
מקץ
מא
נ
וליוסף
נ} וליוסף. ב' במסורה וליוסף יולד שני בנים בטרם וגו'. ואידך וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו. כדאמרינן כל המשתף עצמו עם הצבור בצרתם זוכה ורואה בנחמת צבור.
דברים
וזאת הברכה
לג
יג
וליוסף
יג} וליוסף. רמז כי בתחלה יהיה בחלקו של יוסף משכן שילה:
בראשית
תולדות
כז
ג
וצא
וצא. ב' במסורה. וצא השדה. וצא הלחם. כדאיתא בב"ר כליך זה בבל שבאו שם כלי בית המקדש תליך זה מדי על שם המן שבא ממדי. קשתך זה יון. השדה זה אדום ורמז לו כל ד' גליות שעתידין ליפול ביד ישראל שהקב"ה ילחם בהם והיינו דכתיב וצא הלחם בעמלק:
שמות
בשלח
יז
ט
וצא
ט} וצא. ב' הכא ואידך וצא השדה שאמר לו לצאת חוץ לעננים:
שמות
יתרו
יט
כג
וקדשתו
כג} וקדשתו. ב' במסורה חד ריש פסוק וחד סוף פסוק וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב. ודין. גבי כהן ריש פסוק לפי שקדושתו ראשון לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ות"ח קדושתו בסוף כדכתיב לקדושים אשר בארץ המה כלו' לאחר מיתתו שיהי' בארץ נכרת קדושתו כי בחייהם הן בקדושיו לא יאמין וגם גדולת ת"ח בסוף הקריאה שגדול שבכולם גולל:
ויקרא
אמור
כא
ח
וקדשתו
ח} וקדשתו. שלש קדושות בפסוק לפתוח ראשון ולברך ראשון וליתן לו מנה יפה ראשון:
בראשית
נח
ח
כב
וקציר
כב} וקציר. ב' במסורה הכא ואידך בפרשת ויגש ועיין שם:
בראשית
ויגש
מה
ו
וקציר
ו} וקציר. ב' במסורה הכא ואירך עוד כל ימי הארץ זרע וקציר. ודאי לא בא יוסף לבטל גזירת המקום זרע וקציר לא ישבותו על כן אמר אשר אין חריש וקציר כי ודאי לא ישבותו זרע וקציר וכשיזרעו יקצרו וכאן לא רצו לזדו אותו ואולי לא נחיה עד שנקצור על כן אמר חריש וקציר ולא אמר זרע וקציר:
בראשית
לך לך
טז
יא
וקראת
יא} וקראת. ד' במסורה הכא. ואידך וקראת אתכם הרעה. וקראת את שמו עמנו אל. וקראת ישועה חומותיך. שע"י קריאתו ישמעאל קראת הרעה אבל ע"י קריאת עמנו אל קראת ישועה:
דברים
וילך
לא
כט
וקראת
וקראת. ד'. וקראת אתכם הרעה. וקראת שמו ישמעאל. וקראת שמו עמנואל. וקראת ישועה חומותיך. כשתקרה אתכם הרעה, וקראת. שמע אל, שתתפלל לאל שישמע אליך, ושיהיה עמנו אל, ותשוב אליו בתשובה, אז וקראת ישועה חומותיך:
בראשית
נח
ה
טז
ושלשים
ושלשים. ב' במסורה הכא ואידך ושלשים יסעו. רמז למ"ד שהדגלים נסעו כתיבה מרובעת ד"א שבזכות הדגלים נצולו. תעשה ואני סמך ואני לתעשה לומר שאני אסייעך בעשייתה שאלמלא כן לא היה יכול לעשות אותה:
ויקרא
תזריע
יב
ד
ושלשים
ד} ושלשים. בגימטריא כלם סמוכים ולא מפוזרים:
בראשית
חיי שרה
כד
יט
ותכל
יט} ותכל. ב' במסורה הכא ואידך ותכל דוד וגו' לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת. ותכל דוד לצאת למה ותכל להשקותו כי שתה כוס תנחומין על אמנון:
שמות
פקודי
לט
לב
ותכל
ותכל. אית לומר כי עתה כלה מלאכת כל העולם:
בראשית
נח
ח
ד
ותנח
ד} ותנח. ב' במסורה ותנח התיבה. ותנח עליהם הרוח. לומר שרוח הקודש נחה על אותם אשר נשארו בתיבה וזה הוא ותנח עליהם הרוח:
במדבר
בהעלתך
יא
כו
ותנח
כו} ותנח. במסרה (עמ"ש בפ' נח):
שמות
יתרו
כ
ח
זכור
ח} זכור. זה הפסוק הוא פסוק ז' ומתחיל בז' בשביל שהשבת הוא שביעית וז' מוזכרים בפסוק אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך וכנגדם תקנו ז' מנוחות באתה אחד. וה' תיבות בפסוק זכור לו' לך כל המקיים את השבת כאלו קיים ה' חומשי תורה:
דברים
האזינו
לב
ז
זכור
ז} זכור. כלומר זכור היאך עשה אותך, ויכוננך, בבטן מטיפה סרוחה:
בראשית
בראשית
א
כט
זכר
זכר. בגימטריא ברכה. נקיבה, כגימטריא בקללה:
ויקרא
תזריע
יב
ב
זכר
זכר. בגימ' ברכה:
בראשית
ויגש
מו
כג
חושים
כג} חושים. ב' במסורה מתרי לישני. ובני דן חשים. ואנחנו נחלץ חשים. ראמרינן בפרק מי שמת שהיו בני דן כחשים של קנה פירוש מלמטה הוא אחד ומלמעלה הוא מתפצל לכמה קנים שמבן אחד שהיה לו יצאו רבים וכן נמי נחלץ חושים שדרך הנלחמים להדבק אלו עם אלו שלא יפרידו אותם האויבים:
במדבר
מטות
לב
יז
חושים
יז} חושים. ב' במסורה מתרי לישני הכא ואידך ובני דן חושים והיינו דאיתא בפרק מי שמת ודלמא כחושים של קנה פי' הרבה קנים יוצאים משורש אחד ולמעלה נפרדים זה מזה וכך פי' נחלץ כמו חושים של קנה שנאחזים זה בזה כך נחלץ למלחמה כי כן דרך הנלחמים להתקרב זה אל זה כדי שלא יפרידום האויבים:
במדבר
שלח לך
טו
כ
חלה
כ} חלה. תגין על ה"א שה' דברים חייבין בחלה. חמשת רבעים קמח חייבין:
דברים
נצבים
כט
כא
חלה
חלה. ב' במס' מתרי עניני. דין. ואידך וכהצר לו חלה את פני ה' וגומר ונעתר לו. ודרשינן ויחתר לו, מלמד שחתר הקב"ה חתירה תחת כסא הכבוד וקבלו בתשובה. והיינו מה חלה דהכא לשון שבירה בארץ, אף חלה דגבי מנשה ל' חתירה, שנעשה לו חתיכה ברקיע:
ויקרא
שמיני
יא
ח
טמאים הם לכם
ח} טמאים הם לכם. וסמיך ליה את זה תאכלו רמז חמרא דימא שרי. לא הזכיר בדגים שמות לפי שמכוסים מבני אדם אין להם שמות:
דברים
ראה
יד
ז
טמאים הם לכם
ז} טמאים הם לכם. וסמיך ליה ואת החזיר לומר לך שאסור לגדל חזירים. וסמך מבשרם לא תאכלו לאת זה תאכלו מכל אשר במים כלומר אע"פ שאסרתי לאכול מבשרם אשר מהם במים תאכלו דחמרא דימא שרי. ד"א לא תאכלו את זה תאכלו לומר שקרבי דגים אין לוקחין אלא מן המומחה דקרי ביה לא תאכלו אא"כ יאמר זה הוא שלקחתי מפלוני ציד וכשר הוא:
בראשית
נח
י
ט
יאמר
ט} יאמר. ג' במסורה. על כן יאמר כנמרוד, על כן יאמר בספר מלחמות ה', ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, מלמד שהיה נמרוד איש מלחמה ולוכד ערים כדכתיב ותהי ראשית ממלכתו בבל וזה הוא על כן יאמר בספר מלחמות ולציון יאמר שיהא כל הילוד בה גבור וגבה קומה כנמרוד ויהא ניכר ויאמרו הכל זה יולד בה:
שמות
משפטים
כב
ח
יאמר
יאמר. בגימטריא זה מין הטענה:
שמות
משפטים
כב
יט
יחרם
יחרם. ג' במסורה הכא ואידך יחרם מן האדם לא יפדה. יחרם כל רכושו. זובח לאלהים יחרם כל רכושו והיינו דאמרו הנושא והנותן ביריד של ע"א בהמה תעקר ואין לו פדיון דכתיב יחרם לא יפדה שתופסת את דמיה:
ויקרא
בחקתי
כז
כט
יחרם
כט} יחרם. ג' כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה זובח לאלהים יחרם יחרם כל רכושו לומר מה חייבי מיתות לא נשקול ממונא ונפטריה אף חייבי ממון אין לנו לפוטרו עד שישלם וזהו יחרם כל רכושו דאיירי כחייבי ממון איתקש לזובח לאלהים יחרם. דהיינו חייבי מיתות דבשניהם אני אומר לא יפדה:
ויקרא
שמיני
י
ט
יין ושכר
יין ושכר. אין פסוק מתחיל יין אלא זה שהביא יללה בעולם כמ"ד שתויי יין היו ולכך מתו:
ויקרא
שמיני
י
י
יין ושכר
יין ושכר. וסמיך ליה ולהבדיל שמבדילין על היין:
דברים
שופטים
יז
יד
כי תבוא
יד} כי תבוא. בגימ' בימי שמואל:
דברים
כי תבוא
כו
א
כי תבוא
א} כי תבוא. כתיב לעיל מיניה תמחה את זכר עמלק וסמיך ליה והיה כי תבוא אל הארץ, שנצטוו למחות את זכר עמלק מיד בכניסתן לארץ על זה שרצה לעכב ביאתם לארץ, שהוא הגיד למלך מצרים כי ברח העם. וכן הגיד ללבן כי ברח יעקב. וע"כ סמך לו פרשת ביכורים שמזכיר בה ארמי אובד אבי. כי תבוא. כי עולה למנין ל'. תבוא. אותיות אבות. וזהו שדרשו בגיד הנשה שאין בא"י פחות מל' צדיקים שחשובים כאבות:
שמות
בשלח
טז
כז
ל
כז} ל. לקוט. ב' במסורה הכא ואירך ללקוט בשדה אחר. מה התם ילפינן ב' לקט ג' אינו לקט אף הכא שנים לקטו ביום הששי ומצאו וביום השבת יצאו ללקוט השלישי ולא מצאו:
במדבר
נשא
ה
ו
ל
ל. מעול מעל. בה'. לומר שכל המטה דינו של גר כאילו מטה דינו של מעלה:
במדבר
בלק
כג
ט
ל
ל. בדד ישכן. בגימטריא בימי משיח:
שמות
תצוה
כז
כ
להעל
להעל. ת. חסר ו' לומר שוי"ו נרות מכבים אותם אבל נר מעדבי דולק לעולם:
במדבר
בהעלתך
ח
ב
להעל
להעל. ות נר תמיד. ס"ת תרד:
בראשית
ויצא
ל
טו
לכן
לכן. בגימטריא מדה במדה. בלוי כתיב כי ילדתי לו ג' ובזבולון כתיב כי ילדתי לו ו' כשילדה ג' אמרה הרי ילדתי ג' שהם חלקי וכשילדה עוד ג' אמרה הרי ילדתי ו' ב' חלקים:
במדבר
חקת
כ
יב
לכן
יב} לכן. בגימט' מדה במדה:
בראשית
ויצא
כח
כ
ללבוש
ללבוש. ב' במסורה הכא ואידך ללבוש את הבגדים. מלמד שיעקב היה כהן גדול כדאיתא בב"ר אמר הקב"ה למיכאל אתה עשית יעקב כהן גדול שלי בעל מום שהוא צולע על ירכו חייך שאתה צריך להיות כהן גדול למעלה במקומו זה שאמר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש שתקיים לי הכהונה שקניתי מעשו שהעבודה היתה בבכורות:
ויקרא
אמור
כא
י
ללבוש
ללבוש. ב' דין ואידך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש כדדרשינן גדלהו משל אחיו וזהו כיון שמלא ידו ללבוש הבגדים אז ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש:
בראשית
לך לך
טז
ג
לשבת
ג} לשבת. ב' במסורה הכא. ואידך אשר נטה לשבת ער. מי שנשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה דהיינו לשבת ער ישא אחרת ואין ישיבת ח"ל עולה מן המנין דכתיב לשבת אברם בארץ כנען. פירוש כשישב ער בארץ כנען:
במדבר
חקת
כא
טו
לשבת
לשבת. שנים במסורה לשבת ער, לשבת אברם, שבזכות אברהם זכו לזה. ד"א היינו דאמרינן בגמ' נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה שהוא יכול להוציאה וילפינן מדכתיב מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען שלקח הגר והיינו לשבת ער שישב ערירי יכול לישא אשה אחרת וכמה מקץ עשר שנים:
שמות
בשלח
טז
ג
לשובע
ג} לשובע. ד' במס' דין. ואידך ואכלתם לשובע. ואכלתם לחמכם לשובע. צידה שלח להם לשובע. מלמד שגם במצרים זימן להם הקב"ה ספוקיהם כמו שדרשו רז"ל הדגה אשר נאכל במצרים חנם וכי תעלה על דעתך שנתנו להם חנם השתא וכו' אלא שהקב"ה היה מזמין להם דגים בכדיהם וזהו צידה שלח להם לשובע:
ויקרא
בחקתי
כו
ה
לשובע
ה} לשובע. ד' במסו' הכא ואידך בפרשת בהר ואידך בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע ואידך צדה שלח להם לשובע בכולן מזכיר שובע על הלחם או על הפירות בשביל שהוא כתוב על מקום ישוב אבל כשהיו במדבר אומר צידה שלח להם לשובע שהוצרך ליתן כל צידתם לשובע:
שמות
תרומה
כה
כב
מבין שני הכרובים
מבין שני הכרובים. ר"ת משה:
במדבר
נשא
ז
פט
מבין שני הכרובים
פט} מבין שני הכרובים. ראשי תיבות משה לומר לך שהוא חשוב ככרוב של מעלה:
שמות
וארא
ו
ח
מורשה
ח} מורשה. ב' במסורה דין ואידך משה מורשה קהלת יעקב שבזכות התורה ירשו הארץ כדכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו וכתיב מורשה ולא כתיב ירושה רמז שמורישים ולא יורשים שלא יכנסו לארץ:
דברים
וזאת הברכה
לג
ד
מורשה
ד} מורשה. שנים במסרה. מורשה קהלת יעקב. ונתתי אותה לכם מורשה. והיינו ויתן להם ארצות גוים, בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו. דבר אחר זהו שאחז"ל התורה אינה ירושה לך. כמו התם ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. מורשה, ולא ירושה. אף הכי נמי. קהלת יעקב. משום דכתיב ביעקב איש תם יושב אוהלים. מה טובו אוהליך יעקב. אימתי התורה מתקיימת כשמתאספים קהלת יעקב:
בראשית
וישב
לח
כ
מצאה
כ} מצאה. ב' במסורה הכא ואידך ואם בשדה מצאה. לומר בשביל שבשדה מצאה תחלה ועתה חזרה לביתה על כן לא מצאה:
ויקרא
בהר
כה
כח
מצאה
כח} מצאה. ב' במס'. ואם לא מצאה ידו ואידך גם צפור מצאה בית ודרור קן לה פי' אם לא מצאה ידו שאינו יכול לגאול ישאר ביד הלוקח עד שנת הדרור וזהו מצאה בית ודרור שבשנת הדרור ימצא ביתו:
בראשית
וירא
כא
ט
מצחק
ט} מצחק. בגימטריא להרג זה שאחז"ל שהיה יורה בו חץ כדי להרגו:
בראשית
תולדות
כו
ח
מצחק
ח} מצחק. ב' הנה יצחק מצחק. אשר ילדה לאברהם מצחק. מלמד שהיה ישמעאל צד נשים תחת בעליהן ומזנה עמהן מה מצחק דהכא אשת איש אף התם אשת איש:
בראשית
חיי שרה
כד
ב
נא ידך
נא ידך. בגימטריא מילה שהשביעו במילה:
בראשית
ויחי
מז
כט
נא ידך
נא ידך. בגימטריא מילה:
בראשית
מקץ
מב
יא
נחנו
נחנו. ג' במסורה הכא. ואידך נחנו נעבור חלוצים. נחנו פשענו. וזהו שדרשו שאמרו נחנו להרוג כל העיר באנו אם לא יתנוהו לנו וזהו בשביל שנחנו נעבור חלוצים להלחם אם לא יתנוהו לנו לפדותו לכך נחנו פשענו:
במדבר
מטות
לב
לב
נחנו
נחנו. ג'. נחנו נעבור בני איש אחד נחנו נחנו פשענו ומרינו. נחנו נעבור למה כי כולנו בני איש אחד נחנו ואם לא נחנו פשענו כדכתיב ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם:
במדבר
בהעלתך
יב
ג
ענו
ענו. בגימ' בעדן שנוחל גן עדן:
במדבר
חקת
כא
יז
ענו
ענו. שנים במסורה עלי באר ענו לה, ענו לה' בתודה, שעל הבאר ענו לה בתודה ואמרו שירה:
בראשית
מקץ
מב
כח
עשה אלהים
כח} עשה אלהים. ב' במסורה עיין מה שכתבתי ריש פרשת יתרו:
שמות
יתרו
יח
א
עשה אלהים
עשה אלהים. ב' במסורה הכא ואידך בפרשת מקץ מה זאת עשה אלהים לנו שבאותו לשון שנצטערו באותו לשון הרויחו להם בעלייתם משם:
בראשית
תולדות
כה
כה
עשו
עשו. שהיה עשוי ונגמר. עשו בגימטריא שלום שאלמלא שמו שהוא שלום היה מחריב העולם ד"א עשו ע' ש"ו שבא והשלים לע' אומות שבראתי בעולם:
בראשית
ויצא
לא
כח
עשו
כח} עשו. ד' במסורה הסכלת עשו. למען עשה כיום הזה. עשה סטים שנאתי. עשה צדקה. הכא איירי ברמאותו של לבן וכן ביוסף חשדוהו אחיו ברמאות כדכתיב ואתם חשבתם עלי רעה וכן עשה סטים שנאתי אותן שעושים רמאות בלבם וכיוצא בו עשה צדקה זה יוסף שעשה צדקה עם אחיו שהם חשבוהו לרעה והוא חשבה לטובה:
בראשית
בראשית
ד
י
צועקים
י} צועקים. ב' במסורה הכא ואידך על כן הם צועקים וגו'. ופירש רש"י התם מלמד שנצטרע והיה שוחט תינוקות של ישראל ורוחץ בדמם וזה קול דמי אחיך צועקים:
שמות
שמות
ה
ח
צועקים
צועקים. ב' במסורה הכא ואידך בפרשת בראשית שאמר להם פרעה מה שחסר לכם מתכונת הלבנים תקבעו עצמיכם בבנין וזהו צועקים אלי מן האדמה:
במדבר
שלח לך
טו
לח
ציצית
ציצית. בגימ' צדקות ובגימ' נשרים לומר מי שהוא זהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה דכתיב אני בצדק אחזה פניך וזוכה למה שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים:
במדבר
שלח לך
טו
לט
ציצית
ציצית. עולה ת"ר ושמונה חוטין וחמשה קשרים תרי"ג לומר לך ששקולה מצות ציצית ככל התורה כולה. בכל עת יהיו בגדיך לבנים. בגימטריא זה ציצית לבגדיכם:
בראשית
חיי שרה
כד
ס
רבבה
רבבה. ד' במסורה היי לאלפי רבבה. ושנים יניסו רבבה. ומאה מכם רבבה ירדופו. רבבה כצמח השדה נתתיך. שאמרו לה שתהיה מאותם שכתוב ושנים יניסו רבבה ורבבה כצמח השדה וכו':
ויקרא
בחקתי
כו
ח
רבבה
רבבה. ד'. אחותנו את היי לאלפי רבבה. רבבה כצמח השדה. ושנים יניסו רבבה. רבבה ירדופו. שהתפללו עליה שיהיו זרעה מאותם שנאמר בהם רבבה כצמח ורבבה ירדופו:
בראשית
וישב
לז
כד
רק
רק. ב' במסורה הכא ואידך כי לא דבר רק הוא. שלא היה הבור ריקן שהרי היו בו נחשים ועקרבים מים אין בו אבל יש בו נחשים ועקרבים ועוד גמרינן אין בו מים דהכא ממאי דכתיב נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים:
דברים
האזינו
לב
מז
רק
רק. ב' במסור'. והבור רק. ודין. לומר כמו שהבור ריק ואינו מתמלא מחולייתו כן התורה לא יוכל אדם להתמלאות ממנה:


ויקרא
בחקתי
כו
ו
שלום
ו} שלום. אותיות לשמו ששמו שלום:
במדבר
נשא
ו
כו
שלום
שלום. בגימ' עשו לרמז הוי מקדים שלום לכל אדם ואפי' בשלום נכרי:
במדבר
פנחס
כה
יב
שלום
שלום. בגימטריא זהו משיח:
בראשית
וישב
לז
טו
תועה
טו} תועה. ג' במסורה הכא ואידך חמורו תועה. ואידך אדם תועה מדרך השכל. לומר לך שתעה ויצא מאת הדרך ונכנס בשדות לבקש. או חמורו תועה ואמרינן כל שכן אבידת גופו שאם ראה חבירו שתעה בדרך שצריך להשיבו ואחיו לא חשו לאבידת גופו על כן תעו מדרך השכל:
שמות
משפטים
כג
ד
תועה
ד} תועה. ג' במס' חמורו תועה. והנה תועה בשדה. אדם תועה מדרך השכל. זהו שאמרו מצא פרה רועה אין זו אבידה מצא חמור וכליו הפוכים הרי זו אבידה, וזהו חמורו תועה שהוא תועה בשדה ויוצא מהדרך:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מתיבתא דרש"י - גליונות ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש

תורתו של רש"י/ מפעל "חומש רש"י העולמי" להפצת לימוד חומש רש"י

גליונות "עומק הפשט" - עיונים ברש"י על פי 'לקוטי שיחות'

גליונות "עומק הפשט" - עיונים ברש"י על פי 'לקוטי שיחות'
.

עלון "ויזרע יצחק" - הגיגים לפרשת השבוע

עלון "להבין במקרא" - ביאור הפסוקים ועניני הפרשה לפי הפשט. ע"פ המפרשים

עלון "ברינה יקצורו"

עלון "לעומקו של מקרא" - דברי עומק בפרשת השבוע

עלון "מושגי יסוד"/ מכון "ובהם נהגה"

עלון "באר טוביה" - פסוקי התורה הקדושה

עלון "דברי יושר" - ליקוטים, מוסרים ופרפראות בפשט ובדרש בפרשת השבוע, פרקי אבות ובענינא דיומא

עלון "דברי ישרים" - פרשת השבוע לצעירי הצאן

עלון "וידעת היום"

גליון "פנינים מרבינו האור החיים הקדוש"/ מכון פניני אור החיים

היבטים לשוניים בפרשת השבוע

עלון "דברי חיים"

עלון "פניני הפרשה"/ הרב עובדיה חן

עלון "נפש הפרשה"/ הרב שמחה פשיטיק

"אוצר המעלה" - גליון פרשת השבוע, הקהילה החרדית, רינת המעלה, במעלה אדומים

עלון סיפורי מוסר "אדומים בעליה"

עלון "אספקלריא" - הגות, פרשה, הלכה ועוד

עלון "רוממות"

עלון "רשימות בפרשת השבוע"/ הרב הלל יחיאל הופנר

עלון "חינוך בפרשה"

עלון "בטוב טעם", מבית המדרש "אוהבי דעת" לוּריָא/ הרב עמיהוד סלומון

עלון "פרד"ס לשולחן השבת"

"בני ציון" - גליון לפרשת השבוע

עלון "פרפראות פאר"/ הרב ישראל יוד, מכון פאר

גליון "מלאכת מחשבת" - דיון לעומק בנושאים עיוניים של פרשת השבוע

עלון "שאל אביך ויגדך" - שאלות ותשובות על הפרשה

עלון "קבלת שבת"

עלון שבועי "טמונה בפרשה", לעידוד העיון והבקיאות בפרשת השבוע/ אהרן ביין

עלון "אוצר בנאות הדשא"

סרגלי ציר הזמן היהודי - דורות ותקופות מבריאת האדם עד ימינו

מתקופת אברהם אבינו עד משה רבנו (לפי מסורת ישראל)

מתקופת האבות עד בית המקדש השני (לפי מסורת ישראל)

שיבת ציון ותקומת ישראל

תוויות

אותיות לשון הקודש (64) שאלות בפירוש רש"י לפרשת השבוע (55) הפניות יוצאות מפרשת השבוע לתורה (54) הפניות נכנסות לפרשת השבוע מהתורה (54) סטטיסטיקה לפרשת השבוע (54) זכרון יהודה (52) הפניות נכנסות (51) השוואות ודיוקים בפירוש רש"י לתורה (51) עיון משווה (51) סטטיסטיקה בתורה (47) פירוש רש"י (47) פסוקים (47) מילים (46) חמשת חומשי התורה (45) פרשת השבוע (45) אותיות (41) עלוני פרשת השבוע (36) דיבורי המתחיל (32) עלונים לשבת (26) פרשני התורה (24) פרשת ויגש (24) מצוות (19) שאלות פרשני המקרא (19) דפוס רומא (15) חומש בראשית (15) ספרי נביאים אחרונים (15) דירוג פרשיות (14) הפניות יוצאות (14) חומש במדבר (14) חומש דברים (14) חומש שמות (14) חומש ויקרא (13) רשב"ם (13) ממוצע (12) ספרי כתובים (12) אחוזים (11) מיון פרשיות (11) דפוס וילנא (10) בעל הטורים (9) מילים נרדפות (9) מצוות לא תעשה (8) מצוות עשה (8) פסוק מצוטט (8) אור החיים (7) פרשת ויצא (7) פרשת וישלח (7) פרשת חיי שרה (7) פרשת תולדות (7) צפיפות טקסט (7) חציון (6) ממוצע אותיות במילה (6) ממוצע אותיות בפסוק (6) ממוצע דיבורי המתחיל בפסוק (6) ממוצע מילים בפסוק (6) מתאם פירסון (6) סטיית תקן (6) ספרי נביאים ראשונים (6) פסוק מבואר (6) פרשת אחרי מות (6) פרשת אמור (6) פרשת בא (6) פרשת בהעלותך (6) פרשת בהר (6) פרשת בחוקותי (6) פרשת בלק (6) פרשת במדבר (6) פרשת בראשית (6) פרשת בשלח (6) פרשת דברים (6) פרשת האזינו (6) פרשת השבוע לילדים (6) פרשת וארא (6) פרשת ואתחנן (6) פרשת וזאת הברכה (6) פרשת ויחי (6) פרשת ויקהל (6) פרשת ויקרא (6) פרשת וירא (6) פרשת וישב (6) פרשת חוקת (6) פרשת יתרו (6) פרשת כי תבוא (6) פרשת כי תשא (6) פרשת לך לך (6) פרשת מטות (6) פרשת מסעי (6) פרשת מצורע (6) פרשת מקץ (6) פרשת משפטים (6) פרשת נח (6) פרשת נשא (6) פרשת עקב (6) פרשת פנחס (6) פרשת פקודי (6) פרשת צו (6) פרשת קדושים (6) פרשת קורח (6) פרשת ראה (6) פרשת שלח (6) פרשת שמות (6) פרשת שמיני (6) פרשת תזריע (6) פרשת תצוה (6) פרשת תרומה (6) תפזורות פרשיות השבוע (6) כלי יקר (5) פירוש המלבי"ם (5) פירוש הרא"ם (5) פרשיות סתומות (5) פרשיות פתוחות (5) פרשת וילך (5) פרשת כי תצא (5) פרשת נצבים (5) פרשת שופטים (5) ד"ר אביגדור בנש"ק (4) לעומקו של רש"י (4) מדרש אגדה (4) מדרש הלכה (4) מכילתא (4) משנה (4) ספרי (4) שכיחות דיבורי המתחיל (4) תוספתא (4) תורת כהנים (4) תלמוד בבלי (4) תלמוד ירושלמי (4) ד"ר נסים אליקים (3) הרב עובדיה חן (3) מבוא (3) ספורנו (3) ספרא (3) רמב"ן (3) שפתי חכמים (3) דקדוקי רש"י (2) הכתב והמכתב (2) העמק דבר (2) הפניות סימטריות (2) הרב אהרן שפירא (2) כללי רש"י (2) לכסיקוגרפיה (2) מדדים סטטיסטיים (2) מלבי"ם (2) עיונים ברש"י (2) עלון פניני הפרשה (2) עקיבא וינשטיין (2) ראב"ע (2) רש"י (2) 720 צירופים (1) אִם-בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ (1) אבן עזרא (1) אגדת רש"י (1) אהרן ביין (1) אות אל"ף (1) אות בי"ת (1) אות גימ"ל (1) אות דל"ת (1) אות ה"א (1) אות ו"ו (1) אות זי"ן (1) אות חי"ת (1) אות טי"ת (1) אות יו"ד (1) אות כ"ף (1) אות למ"ד (1) אות מ"ם (1) אות נו"ן (1) אות סמ"ך (1) אות עי"ן (1) אות פ"א (1) אות צד"י (1) אות קו"ף (1) אות רי"ש (1) אות שי"ן (1) אות תי"ו (1) אותיות האלפא-ביתא (1) איוב (1) אילת השחר (1) אינדקס פרשיות (1) אלעזר טויטו (1) אשר וסרטיל (1) באר רחובות (1) בטוב טעם (1) ביאור ה'כלומר' של רש"י (1) בית מדרש לבעלי בתים וגמלאים (1) בני ציון (1) בראשית רבה (1) ברכת אשר (1) ברק השחר (1) גליון אלף בית רש"י (1) גליון פקודיך דרשתי (1) גליון רוממות (1) ד"ר יוספה רחמן (1) ד"ר רבקה רביב (1) דבק טוב (1) דברי הימים א' (1) דברי הימים ב' (1) דורות ראשונים (1) דניאל (1) דעת זקנים (1) דקדוק ולשון בפירוש הנצי"ב (1) דקדוק ולשון בפירוש רש"י (1) ה"א המגמה (1) הגיגי פרשה (1) הוכחות רש"י (1) הושע (1) הטור הארוך (1) היבטים לשוניים בפרשת השבוע (1) המדריך לכתיבה נכונה (1) הנצי"ב (1) הפניות (1) הפניות עצמיות (1) הפניות רש"י (1) הרב אהרון תאומים (1) הרב בנימין יהודה צבי לוי (1) הרב דוד ויספיש (1) הרב דוד חדד (1) הרב דוד סיגל (1) הרב יהודה נפתלי שמידט (1) הרב מאיר גבריאל מימון (1) הרב מרדכי אפרתי (1) הרב עמיהוד סלומון (1) הרב שמואל אינגבר (1) ואת החסר (1) וידעת היום (1) זכריה (1) חבקוק (1) חגי (1) חדוותא (1) חזקוני (1) חינוך בפרשה (1) חישובי עולם התורה (1) חנוך חיים ויינשטוק (1) יאיר אור (1) יאיר וסרטיל (1) יהושע (1) יואל (1) יונה (1) יחזקאל (1) יעקב בובליל (1) ירמיהו (1) ישעיהו (1) כלל רש"י (1) כללים בפירוש רש"י (1) לב החכמה (1) ליקוטי שיחות (1) לעומקו של מקרא (1) לשון רש"י (1) מאורעות התנ"ך (1) מגילת אסתר (1) מגילת רות (1) מדרש תנחמא (1) מהדורת ונציה (1) מונחון ללימוד המקרא (1) מושגי יסוד (1) מטמוני רש"י (1) מיון (1) מיכה (1) מירא דכיא (1) מלאכי (1) מלאכת מחשבת (1) מלכים א' (1) מלכים ב' (1) מפעל חומש רש"י (1) מפת האתר (1) מפתחות התנ"ך (1) משה מזרחי (1) משלי (1) מתיבתא דרש"י (1) נחום (1) נחמיה (1) נפש הפרשה (1) נר לרגלי ואור לנתיבותי (1) סדר עולם (1) סדר קריאת התורה (1) סיכום כללי (1) סימני התורה (1) עִיּוּנִים לְשׁוֹנִיִּים בְּפָרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה (1) עובדיה (1) עומק הפשט (1) עזרא (1) עיונים לשוניים בפרשיות התורה (1) עלון אדומים בעליה (1) עלון אוצר בנאות הדשא (1) עלון אוצר המעלה (1) עלון אספקלריא (1) עלון באר טוביה (1) עלון בני ציון (1) עלון ברינה יקצורו (1) עלון דברי חיים (1) עלון דברי יֹשר (1) עלון דברי ישרים (1) עלון וידעת היום (1) עלון ויזרע יצחק (1) עלון חינוך בפרשה (1) עלון טמונה בפרשה (1) עלון להבין במקרא (1) עלון לעומקו של מקרא (1) עלון מלאכת מחשבת (1) עלון נפש הפרשה (1) עלון פנינים מרבינו האור החיים הקדוש (1) עלון פרד"ס לשולחן השבת (1) עלון פרפראות פאר (1) עלון קבלת שבת (1) עלון רשימות בפרשת השבוע (1) עלון שאל אביך ויגדך (1) עלון תורתך שעשועי (1) עמוס (1) עמיקם גולדוסר (1) פניני אור החיים (1) פניני הפרשה (1) פרשי כנפים (1) פרשני רש"י (1) פרשת ויקרא-סדר ומבנה (1) צוף התורה (1) צילומי מסך (1) ציר הזמן היהודי (1) צפניה (1) קבלת שבת (1) קהלת (1) רבי חיים בן עטר ופירושו על התורה (1) רבינו בחיי (1) רד"ק (1) רלב"ג (1) רפאל וסרטיל (1) רש"י על הש"ס (1) רשימת מפרשי רש"י (1) שופטים (1) שי למורה (1) שיטתו הפרשנית של רש"י (1) שיר השירים (1) שלמה טל (1) שלמה ידידיה טל (1) שמואל א' (1) שמואל ב' (1) שמות נרדפים (1) שנות חיים משותפות (1) תהלים (1) תודת משה (1) תולדות יצחק (1) תורה סדורה (1) תורת ההגה (1) תורת הפועל (1) תורת השם (1) תחביר (1) תיבת בראשית (1)