ספרים ומאמרים תורניים בנושא מילים נרדפות

ספר "הכתב והמכתב" מאת הרב עובדיה חן -פרק ו' בנושא: מלים נרדפות

על המילים הנרדפות במקרא/ פרץ יוסי, בכתב העת של מכללת אורות ישראל מילים נרדפות – מציאות או דמיון?/הלל אשכולי באתר אסיף מאמרים שמסבירים את ההבדלים בין מילים נרדפות בלשון המקרא/ אתר תורה, אראל סגל מילים נרדפות לפי שיטת הפרשנים ושיטת הדרשנים/ מענה לשון אילת השחר (מלבי"ם) - ביאור הבדלים בפעלים ושמות נרדפים/ ויקיטקסט ביאור מילים נרדפות ושילוב ביאורם בפסוקי התנ"ך/ ליקוט מאיר עיניים מכל ספרי רבינו אליהו הגאון מווילנא, אתר אוצר החכמה ברק השחר - ביאור שמות נרדפים הנמצאים בבביאורי הגר"א/ויקיטקסט ברק השחר/ מלצן, שמואל בן אברהם באתר hebrewbook ברק השחר/ מלצן, שמואל בן אברהם במאגר אוצר החכמה יאיר אור - בנתיבות שמות ופעלים הנרדפים בלשוננו הקדושה, מאיר לייבוש מלבי"ם/ דעת

שיטתו הפרשנית של רש"י על פי פירושיו לתורה - חלק ד'/ מאת ד"ר נסים אליקים

מצורף קובץ הספר, באדיבותו הרבה של ד"ר נסים אליקים:

שיטתו הפרשנית של רש"י על פי פירושיו לתורה -
חלק ד'/ ד"ר נסים אליקים

רשימת ספריו של ד"ר נסים אליקים בנושא שיטתו הפרשנית של רש"י:

1) שיטתו הפרשנית של רש"י על פי פירושיו לתורה - חלק א'

2) שיטתו הפרשנית של רש"י על פי פירושיו לתורה - חלק ב' - קובץ הספר

3) שיטתו הפרשנית של רש"י על פי פירושיו לתורה - חלק ג'

4) דקדוק ולשון בפירוש רש"י על התורה
5) מידות וכלים בפרשנות המקרא - ל"ב מידות בפירושי רש"י לתורה
     והמילה המנחה - הספר באתר "אוצר החכמה"

 

     

הכתב והמכתב - פרקי הדרכה בְּאָמָּנוּת הכתיבה התורנית/ הרב עובדיה חן

רוב תודות לרב עובדיה חן על הסכמתו להצגת מובאות מתוך הספר:
" הכתב והמכתב - פרקי הדרכה בְּאָמָּנוּת הכתיבה התורנית "

מפתח העניינים של הספר

להלן מוצג פרק ו' מתוך הספר, הדן בנושא המלים הנרדפות

לראיון עם המחבר אודות תהליך יצירתו של הספר/ אתר "אוצר הספרים"

לראשונה בעם הספר: המדריך לכתיבה נכונה - ראיון עם המחבר באתר "הידברות"

לבירורים אודות הספר - 052-7654216

ניתן להצטרף לרשימת התפוצה השבועית של "קובץ פניני הפרשה".
כאן ניתן לצפות במספר עלונים של "פניני הפרשה".
בכל הכרכים השנתיים ניתן לצפות באתר "אוצר החכמה":
התשע"ה - ט"ז,   התשע"ד - ט"ו

וְאֵת הֶחָסֵר - כש"חסרה" המלה את מה הבא הפסוק למעט

רוב תודות לעמיקם גולדוַסר על הסכמתו להצגת מובאות מתוך הספר:

" וְאֵ֜ת הֶחָסֵר - כש"חסרה" המלה את מה הבא הפסוק למעט? "

1) מבוא  - מלת היחס את, דרושים אתים בתורה, הכלל התחבירי, 
    את החסר, התייחסות פרשנים, פשט הפסוקים וסיכום.
2) כריכה אחורית של הספר.

למידע נוסף, ניתן לפנות למחבר באמצעות כתובת המייל:
amickam@zahav.net.il   או ליצור קשר טלפוני: 5648651 – 050

רבי חיים בן עטר ופירושו אור החיים על התורה/ פרופסור אלעזר טויטו

רוב תודות לרב אוריאל טויטו על הסכמתו להצגת מובאות מתוך הספר
"רבי חיים בן עטר ופירושו 'אור החיים' על התורה" מאת פרופסור אלעזר טויטו ז"ל.

הספר יצא לאור לראשונה בשנת התשמ"ב במסגרת 'ספריית המורה הדתי'
במשרד החינוך, ובמהדורת הדפסה שלישית בשנת התשע"ב בהוצאת
מכללת 'אורות ישראל', אלקנה-רחובות.

1) תוכן העניינים של הספר
2) מאמר בנושא: משנתו החינוכית של רבי חיים בן עטר


 אודות פרופ' אלעזר טויטו:

1) "זכר לעולם בריתו", אסופת מאמריו וכתביו של פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל/
     מכללת אורות ישראל

2) כנס בינלאומי בפרשנות המקרא לזכרו של פרופ' אלעזר טויטו/
    אונ' בר-אילן
3) הפשטות המתחדשים בכל יום - עיונים בפירושו של הרשב"ם לתורה/
    דף הספר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

אלעזר טויטו ז"ל
(10 בינואר 1929, אלג'יר - 25 ביוני 2010, אלקנה) -"ויקיפדיה"

מונחון ללימוד המקרא/ ד"ר רבקה רביב

על המונחון ( הספר ניתן לצפייה דרך האתר "ללמוד וללמד")

במונחון זה תמצא חומר עזר ללימוד המקרא בתחומים שונים, כגון:

- זיהוי קשיים בכתוב וסוגי קשיים ("מה קשה לרש"י")

- זיהוי וניתוח פתרונות פרשניים לקשיים בכתוב

- הבחנה בין פירושים או פרשנים

- מונחון עזר להבנת הפרשנים הקלאסיים (רש"י, רשב"ם, ראב"ע, רמב"ן)

- פרשנות חז"ל למקרא

- טעמי המקרא ויחסם לפרשנות

- התרגומים ויחסם לפרשנות

- מבנה הכתובים

- מאפייני סגנון בספור ובשירה המקראית

- אותיות ומילות יחס במקרא

- המעמד התחבירי של הכתובים

- כללים לפתרון שאלות

מונחון זה מיועד למורה ולתלמיד ולכל אדם
הרוצה להעמיק את עיוניו במקרא ובפרשניו                      

תרשים שנות החיים המשותפות של הדורות הראשונים מאדם עד יעקב

תרשים "שנות החיים המשותפות של הדורות הראשונים" מציג את שנות החיים של
הדורות הראשונים ואת האפשרות למצוא האם אדם מסוים חי בתקופתו של אדם אחר.

והסימן הוא ואברהם אבינו בן נ"ח כאשר מת נח (ראב"ע, בראשית ו', ט')

ניתן ללחוץ על התמונות להגדלה.

עִיּוּנִים לְשׁוֹנִיִּים בְּפָרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה/ שלמה ידידיה טל

מוצגים גליונות "עִיּוּנִים לְשׁוֹנִיִּים בְּפָרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה", מאת שלמה ידידיה טל.

ניתן להצטרף לרשימת התפוצה השבועית ולקבל באמצעות כתובת המייל את העיון הלשוני השבועי לפרשת השבוע: shlomoye@gmail.com

ניתן לצפות בגליונות המתעדכנים לשנת תשע"ז בלחיצה על הקישור הבא.
רוב תודות לשלמה ידידיה טל על הסכמתו להצגת הספרים לעיון:
תשע"ו
תשע"ה
תשע"ד
תשע"ג
תשע"א
תש"ע
תשס"ט

מבוא להפניות והוכחות בפירוש רש"י על התורה - מסדי נתונים ומדדים סטטיסטיים

כללים להוכחות מפסוקים ומאמרי חז"ל   מבוסס על פרקים ח' ו-י' מתוך הספר "כללי רש"י (בפירושו על התורה)" ע"פ שיחות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל 1. הנחת יסוד 2. מתי רש"י מזדקק להוכחה? 3. כיצד רש"י מוכיח? 4. אופן פירוט הפסוקים 5. סדר קדימות בהוכחה ודילוג על פסוקים 6. מספר ההוכחות ------------------------------------------------------------------------------------- 1. הנחת יסוד     כיוון שרש"י מפרש פשוטו של מקרא בדרך הפשטות, במדה שהדברים     יובנו ויועילו גם למתחיל בן החמש, אין, בדרך כלל, צורך שיוכיח דבריו. 2.  מתי רש"י מזדקק להוכחה?     א. כאשר יש כאן בפירושו חידוש או ביאור מלה במשמעות שונה מן הרגיל.     ב. כשיש קושי כלשהו בפירושו.      3. כיצד רש"י מוכיח?     א. באמצעות פסוקי המקרא.     ב. באמצעות מאמרי חז"ל.     ג. אין רש"י מביא הוכחה לפירוש הכתובים מן ההלכה שבגמרא,         שכן ההלכה נלמדת בדרך הדרש, ואין מזה ראיה לפשוטו של מקרא.         יוצא מכלל זה – כאשר הגמרא לומדת את ההלכה מפשטות הכתובים,         או כאשר רש"י מתכוון רק להביא הוכחה נוספת לחיזוק הפירוש בלבד.     ד. לשון המשנה יכולה לבוא אצל רש"י כהוכחה נוספת לשם הבהרת          ביאור מלה או מושג, וזאת דווקא אחרי שהוא מביא הוכחה מהתנ"ך.     ה. פעמים מביא רש"י "סיוע", להבדיל מ"הוכחה", לפירוש מסוים.         במקרה כזה משתמש רש"י במודגש בביטוי סיוע ולא הוכחה או ראיה. 4. אופן פירוט הפסוקים     לא מפרט:      א. כאשר ההכרח לפירושו מפסוקים שכבר נלמדו או ממציאות עובדתית          הידועה לבן החמש מחיי היום יום שלו.      ב. כאשר ההוכחה היא מפסוקים מאוחרים, אך מופיעים בפרשה זו בהמשך הדברים.     כן מפרט:      א. כאשר ההכרח לפירושו הוא מפסוקים מאוחרים יותר.      ב. כאשר ההוכחה מבוססת רק על פירוש רש"י על פסוק קרוב,          שאז יש מקום שרש"י יקשר את הפירוש המהווה הוכחה לפירושו הקודם. 5. סדר קדימות בהוכחה ודילוג על פסוקים     כללי אצבע:       א. הסדר ההגיוני חשוב יותר מאשר סדר ההופעה בתנ"ך.       ב. סדר הפסוקים המובאים בהוכחה הוא לפי העניין:           תחלה הוכחה לעצם העניין, ואחר כך הוכחה לסילוק קושי צדדי.     כללים נוספים:      א. רש"י מעדיף להביא הוכחות מפסוקים במקרא מאשר ממאמרי חז"ל.      ב. רש"י מביא את ההוכחה המוקדמת ביותר בתנ"ך.      ג. רש"י מקדים את הפסוק המאוחר כאשר רק לאחר שהביא את ההוכחה          הראשונה (מן המקור המאוחר), מתברר הצורך והאפשרות          של ההוכחה השנייה (מן המקור הקודם).      ד. דין קדימה נוסף לפסוק המאוחר כאשר הוא מופיע ממש על אתר.     דילוג על פסוקים      א. כאשר רש"י מביא הוכחתו מפסוק מאוחר יותר, הרי זה משום שהפסוקים          הקודמים אינם מהווים הוכחה מלאה הדומה לגמרי לעניין הנדון.      ב. כאשר ההוכחה היא לביאור מילה כלשהי, בוחר רש"י את הפסוק          שבו מופיע הפועל הנידון בצורה דקדוקית של "מקור" ולא בנטייה.      ג. כאשר רש"י נזקק להביא שתי הוכחות ויותר, מקדים רש"י את ההוכחה          מן הפסוק שבו מופיע הפועל בצורה דקדוקית של "מקור".      ד. במקרה של הוכחה מחז"ל, עשוי רש"י לדלג על הוכחה ממקור קודם          יותר בסדר הש"ס, כאשר מקור מוקדם זה מבוסס ומנומק בהלכה          שבמקור המאוחר יותר. 6. מספר ההוכחות      א. רש"י מביא פעמים יותר מהוכחה אחת, כאשר כל אחת מן ההוכחות          אינה שלמה כל כך משום שאינה דומה בכל הפרטים לעניין הנידון כאן.      ב. הסיבה להבאת שתי הוכחות:                רק לאחר שהביא רש"י את ההוכחה הראשונה (מן המקור המאוחר)         מתברר הצורך והאפשרות של ההוכחה השנייה (מן המקור הקודם).      ג. כשרש"י מביא שלוש הוכחות, פירוש הדבר שבשתיים מההוכחות          יש קושי שאין בשלישית.      ד. כשרש"י קובע כלל על משמעות מסוימת שישנה למושג מסוים "בכל מקום",          הרי הוא מביא שלוש הוכחות, מכל חלקי התורה שבכתב: מתורה, מנביאים ומכתובים.      ה. פעמים מפנה רש"י לשני מקורות – כשאחד משלים את השני.          במקרה כזה הוא מקדים, בדרך כלל, אותו מקור שבו מתבארים פרטים נוספים          באותו פסוק או עניינים נוספים המוזכרים ברש"י ממילא – לצורך פשוטו של מקרא.          יוצא מכלל זה כאשר אחד המקורות מתרץ קושי המתעורר מיד, ומקור שני מתרץ          קושי המתעורר רק בעיון שני, אז מקדים רש"י את המקור המתרץ את הקושי המיידי          גם אם אין סדר זה מתאים לסדר העדיפות הטבעי.

חמשה חומשי תורה עם "ברכת אשר" - הערות והארות על סדר הפסוקים ובעיקר על פירוש רש"י לתורה/ הרב אשר וסרטיל ז"ל

         

רוב תודות לרב רפאל וסרטיל ולרב שלום וסרטיל על הסכמתם להצגת מובאות מתוך הספר " חמשה חומשי תורה עם 
פירוש 'ברכת אשר' " מאת הרב אשר וסרטיל ז"ל.

"וויקיפדיה"  - תולדות חייו, פועלו, כתביו והנצחתו.

ניצול השואה מספר בהתרגשות: "הרשב"ם הציל אותי מידי הנאצים"/ הידברות

מעמד סיום ברכת אשר: חלק א', חלב ב'

חמשת כרכי הסדרה באתר "אוצר החוכמה":
בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.

רשימת ספרים וכתבים שנערכו או נערכו ותורגמו ע"י המחבר

נסיון למצוא שיטה בכתוב, בפירוש רש"י, בתרגום אונקלוס ובפרשנים נוספים
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
סיכום - הרהורי מסקנות

מפתח מורחב של מפרשים ראשונים, מפרשים אחרונים ופרשני רש"י
בראשית - ראשונים ואחרונים, פרשני רש"י
שמות -    ראשונים, אחרונים, פרשני רש"י
ויקרא -     ראשונים, אחרונים א', אחרונים ב', פרשני רש"י
במדבר -   ראשונים, אחרונים א', אחרונים ב', פרשני רש"י
דברים -    ראשונים ואחרונים, פרשני רש"י

קובץ מפתחות למפרשים ראשונים, מפרשים אחרונים ופרשני רש"י
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים

מפתח רבנים, ידידים, ואישים נוספים הנזכרים בספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים

פרשת ויקרא - סדר ומבנה
מיהו תלמיד חכם - הרב יאיר וסרטיל 

         

"תורה סדורה" - סיכומים, טבלאות ועיונים בפרשת השבוע/ הרב יאיר הס

לעיונכם קבצי מובאות מתוך הספר "תורה סדורה", מאת הרב יאיר הס.

הספר יצא לאור בשנת תשע"א במהדורה אלבומית (512 עמודים).

1) תוכן העניינים של הספר וטבלה לסקירת חמישה חומשי תורה - תוכנם וזמנם

2) טבלאות סיכום למאורעות: זמני ושלבי המבול, תולדות יעקב, 210 השנים במצרים,

 מיציאת מצרים עד מתן תורה, שנת הארבעים ליציאת מצרים, 40 שנות המדבר

סיכומים תמציתיים ובהירים לכל פרשות התורה.

טבלאות מאירות עיניים על מאורעות ותאריכי התורה.

עיונים בנושאים מרכזיים בפרשות.

בשער הראשון:
כותרת ראשית לכל חומש,

חלוקה כללית של נושאי החומש,

הנושא המרכזי של הפרשה,

כותרות משנה של נושאי הפרשה,

סיכום פרטי המצוות והמאורעות בכל פרשה,

באיזה תאריך התרחשה הפרשה ובמשך כמה זמן.

בשער השני:

עיונים בנושאים מרכזיים בפרשות (עיונים הלכתיים ורעיוניים - לקט דברי חז"ל והמפרשים).

טבלאות מאירות עיניים - השוואת פרשיות מקבילות, מאורעות ותאריכים בתורה.

מבוא - התפלגות אזכור אותיות שפת הקודש בפירוש פרשני המקרא - מסדי נתונים וסטטיסטיקה

לשם הכנת הטבלאות ומסדי הנתונים בנושא טותיות שפת הקודש, נעזרנו בפירושי פרשני המקרא, כפי שמובאים ב"מאגר תורת אמת" -  מאגר תורני חופשי לכבוד השם יתברך. קישור למאגר: http://www.ateret4u.com/online/ קישור לתנאי זכויות היוצרים ותנאי רשיון CC2.5: http://www.toratemetfreeware.com/?home;2;  תכני העמודים בנושא אותיות הקודש (הניווט דרך התפריט בצד ימין) 1. התפלגות אזכור אותיות לשון הקודש במיון לפי פרשה (54 רשומות). 2. התפלגות אזכור אותיות לשון הקודש במיון לפי שם האות (22 רשומות). 3. התפלגות אזכור אותיות לשון הקודש במיון לפי שם הפרשן:     רש"י, אור החיים, רמב"ן, שפתי חכמים, כלי יקר, בעל הטורים, ספורנו, רא"בע.

סדרת הספרים " לעומקו של רש"י " מאת ד"ר אביגדור בנש"ק - תוכן עניינים לכרך ויקרא

 כרכים נוספים בסדרת " לעומקו של רש"י ", מאת ד"ר אביגדור בנש"ק: 
 בראשית, שמות, במדבר

עיצוב הכריכה: הרווי קליינמן

פרשה	פרק	פסוק	דיבור המתחיל	כותרת
ויקרא	א	א	ויקרא אל משה	בפירוש הפותח את ספר ויקרא, אורג רש"י יחדיו מספר מדרשים המדגישים ניואנסים משמעותיים בכתוב.
ויקרא	א	ג	יקריב אותו	ביסודה של ההלכה מונח עיקרון פסיכולוגי.
ויקרא	ב	יד	ואם תקריב	רש"י ורמב"ן חלוקים ביחס לפשוטו של מקרא.
ויקרא	ד	ג	אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם	רש"י מרמז על מדרש כבסיס לפשט ועלינו לגלות מהו מדרש זה.
ויקרא	ד	כב	אשר נשיא יחטא	פירוש מרומם מוסרית, והגרעין הפסיכולוגי שלו מהווה אמת נצחית.
ויקרא	ה	כא	או בגזל	פירושו התמוה של רש"י מוביל לפרשנות שונה.
ויקרא	ה	כג	כי יחטא ואשם	עליך לחשוב בהיגיון כדי להבין את דבריו של רש"י.
ויקרא	ה	כד	לאשר הוא לו	פירוש תמוה, אשר בכוחו לרמוז לנו כיצד להבין פירושים תמוהים ברש"י.
צו	ו	ב	צו את אהרן	פירוש פשטני אשר משמעותו אינה גלויה לעין.
צו	ו	ד	ופשט את בגדיו	אלו מסקנות סבירות ניתן להסיק מתוך דברי התורה? מחלוקת רש"י ורמב"ן.
צו	ז	יב	אם על תודה יקריבנו	פירוש מורכב שיש לנתחו פריט פריט. הוא מראה כיצד בוחר רש"י במדויק את המילים שלו וכיצד הוא מעבד את המדרש.
צו	ז	טז	וממחרת והנותר ממנו	פירוש אופייני לפירושים סוג 2, מראה כיצד מבטל רש"י אי הבנה אפשרית.
צו	ח	ב	קח את אהרן	מחלוקת בנושא יסודי של פרשנות התורה.
שמיני	ט	כב	ויברכם	רגישות לדקויות שבדברי התורה מלמדת אותנו דבר מה על ברכת כהנים.
שמיני	י	א-ב	ותצא אש	רש"י בוחר במדרש המתאים לפסוק.
שמיני	י	ה	בכתנתם	חשיבה הגיונית היא כוח עזר חיוני להבנת דבריו של רש"י.
שמיני	י	ט	יישן ושכר	שני שמות עצם שאינם שני שמות עצם.
שמיני	י	י	ולהבדיל	רש"י מסביר משמעות נדירה של אות.
שמיני	י	יט	ואכלתי חטאת	ניכרת רגישותו של רש"י לנקודות הדקות ביותר של הדקדוק התנכ"י ורגישות זו מאירה את עינינו.
שמיני	י	כ	וייטב בעיניו	עיון.
שמיני	יא	א-ב	אל משה ואל אהרן	רש"י מביא מדרש כאשר נחוץ הדבר לפרשנותו.
שמיני	יא	לב	במים יובא	דוגמא קלסית לפירוש מסוג 2. ראה כיצד משלב רש"י את פירושו בתוך מילות התורה על מנת להבהיר דבר בלתי ברור.
תזריע	יב	ד	תשב	עלינו להבין מדוע מצטט רש"י יותר מפסוק אחד על מנת להסביר מילה.
תזריע	יב	ח	אחד לעולה ואחד לחטאת	הבנת סדר קרבנות היולדת מעניקה לנו הבנה עמוקה של מטרות הקרבנות.
תזריע	יג	ד	ועמוק אין מראה	רמב"ן משיב על תהייה של רש"י, אך ניתן להגן על דבריו של רש"י.
תזריע	יג	ח	צרעת היא	פירוש רש"י העוסק בענייני לשון; דבר שכיח בפירושו של רש"י. אך כאן יש לקח מיוחד.
תזריע	יג	יב	מראשו	פירוש קצר מאוד. הבנתו מעוררת בנו מודעות לחוסר בהירות בכתוב שבדרך כלל אין שמים אליה לב.
תזריע	יג	מו	בדד ישב	עונש, מידה כנגד מידה.
תזריע	יג	נח	וכבס שנית	עיון.
מצורע	יד	ב	זאת תהיה תורת	אנו לומדים מכאן את החשיבות של בחינה מדוקדקת של הדיבור המתחיל ברש"י.
מצורע	יד	ד	[צפרים] טהורות	רמב"ן מוסיף הבהרה לפירושו של רש"י.
מצורע	יד	ד	ועץ ארז	אנו לומדים מסר עם תובנה לגבי ענווה אמתית.
מצורע	יד	לד	ונתתי נגע צרעת	רגישות לשימוש יוצא דופן במילים מגלה אוצר נסתר.
מצורע	יד	לה	כנגע נראה לי בבית	רש"י מוצא מוסר נסתר.
מצורע	יד	מא	מבית	פירוש פשוט מסוג 2, עם ראיה תומכת מפתיעה.
מצורע	טו	ב	כי יהיה זב	הבנת פירושו של רש"י דורשת ניתוח לוגי מסוים.
אחרי מות	טז	ב	ולא ימות	רש"י מלמד אותנו נקודה סמויה, אשר המתרגמים מתעלמים ממנה לעתים קרובות.
אחרי מות	טז	ב-ג	כי בענן אראה	כאן ישנה דוגמא מצויינת לייחודיותם של פירושי רש"י, נראה כיצד כל מילה בפירושו הינה מדוייקת להפליא.
אחרי מות	יח	ה	וחי בהם	הרמב"ן מציג בפנינו מסר חשוב בעבודת ה'.
אחרי מות	יח	כח	ולא תקיא הארץ אתכם	האוזן הרגישה של רש"י מכוונת אותו בשימושו במדרש.
קדושים	יט	ב	קדושים תהיו (1)	עיון.
קדושים	יט	ב	קדושים תהיו (2)	נחוצה רגישות לבחירת המילים ברש"י כדי להבין במלואו את המסר שלו.
קדושים	יט	ג	איש אמו ואביו תיראו	פשט ודרש חוברים יחד כדי להעניק לנו משמעות מלאה יותר לפסוק.
קדושים	יט	יג	לא תלין	רש"י מעיר על נקודה דקדוקית סמויה שטמון בה לקח מוסרי חשוב.
קדושים	יט	יד	לא תקלל חרש	עיון מעמיק בדבריו של רש"י מעניק לנו תובנה לגבי משמעותה העמוקה של התורה.
קדושים	יט	יד	ולפני עור לא תתן מכשול	רש"י בוחר במקור מדרשי זה אשר משרת בצורה הטובה ביותר את מטרותיו הפרשניות.
קדושים	יט	טו	לא תשא פני דל	רש"י מראה לנו מה מושג הצדק בתורה.
קדושים	יט	טו	בצדק תשפוט עמיתך	פירוש אופייני המכיל שני הסברים. האתגר הוא להבין את הסיבה להבאתם של שני הסברים.
קדושים	יט	יח	לא תקום	במשל שהוא לכאורה פשוט, אנו רואים את הדיוק בחשיבתם של חז"ל.
קדושים	יט	יח	ואהבת לרעך כמוך (1)	הפסוק המפורסם ביותר בתנ"ך.
קדושים	יט	יח	ואהבת לרעך כמוך (2)	רש"י סוטה מסגנונו הרגיל בפרשנות על מנת לציין נקודה חשובה.
קדושים	יט	לג-לד	לא תונו	רש"י מאיר את עינינו לגבי התייחסות לגרים כשווים.
אמור	כא	א	אמור אל הכהנים	ניתוח מדוקדק של דברי התורה מוביל לפרשנות מקורית.
אמור	כא	א	בני אהרן	רש"י מוסר לנו שיעור בשיקול דעת תלמודי.
אמור	כב	כא-כב	עורת	אוזנו הרגישה של רש"י מעוררת אותנו לשים לב לקושי.
אמור	כג	ב	דבר אל בני ישראל...מועדי ה'	בפירוש זה, מודגשת, בין השאר, חשיבותו של הדיבור המתחיל ברש"י.
אמור	כג	יא	ממחרת השבת	פירוש זה מהדהד לאורך הדורות.
אמור	כג	טז	עד ממחרת השבת שביעית	סדרה של פירושי רש"י המתמודדים עם הקושי בהבנת דברי התורה, הן באמצעות הפשט והן באמצעות הדרש.
אמור	כג	כד	זכרון תרועה	רש"י זונח את הפשט כדי ללמד מסר. השקפתו של הרמב"ן שונה.
אמור	כג	מג	כי בסכות הושבתי	רש"י מעדיף את הפירוש העל-טבעי על הפירוש הטבעי כדי להסביר לנו פשט.
אמור	כד	יד	את ידיהם	פירוש מבריק של האדמו"ר מלובביץ' מבהיר פירוש תמוה של רש"י.
אמור	כד	כג	ובני ישראל עשו	עיון.
בהר	כה	ט	ביום הכפורים	רש"י חורג מן הפשט כדי ללמד הלכה מדרבנן. הרמב"ן חולק.
בהר	כה	י	יובל הוא	רש"י והרמב"ן חלוקים ביחס למשמעותה של המילה "יובל".
בהר	כה	י	ושבתם איש אל אחזתו	רש"י מברר את המשמעות הבסיסית של דברי התורה.
בהר	כה	יח-יט	וישבתם על הארץ לבטח	דברים סמויים, ככל שהעין מסוגלת להבחין בהם.
בהר	כה	כה	וכי ימוך אחיך	התורה מלמדת אותנו התנהגות ראויה בנושאים כלכליים, בעזרתו של רש"י.
בהר	כה	לה	והחזקת בו	ניתוח מדוקדק מראה לנו את רגישות-העל של התורה לאח האביון.
בהר	כה	מא	ואל אחזת אבותיו	רש"י מלמד אונו שיעור בערכי התורה בחיים.
בהר	כה	נג	לא ירדנו בפרך לעיניך	שוב, אנו לומדים מרש"י להאזין בדקדקנות למילות התורה.
בחוקותי	כו	ו	ונתתי שלום	התורה מבטיחה ברכות רבות; רש"י מראה לנו את מרכזיותו של השלום.
בחוקותי	כו	ו-ז	לפניכם לחרב	פירושו הקצר של רש"י מוביל לגילוי מפתיע של עקביות נסתרת בתורה.
בחוקותי	כו	ח	חמשה מאה ומאה רבבה	במספרים (רוחניים) יש חוזק (צבאי).
בחוקותי	כו	יא	ולא תגעל נפשי	רש"י מסייע לנו בהבנתה של מילה בלתי שגרתית.
בחוקותי	כו	מב	וזכרתי את בריתי יעקוב	רש"י שוב מסתמך על המדרש אך מבצע שינויים קלים.
בחוקותי	כו	מד	ואף גם זאת	דוגמא קלאסית למיומנויות הפרשנות המבריקות, מאירות העיניים, של רש"י. פירוש זה חושף את גאונותו האמתית של רש"י.
בחוקותי	כו	מה	ברית ראשונים	אם נחפש, נוכל למצוא את הבסיס לפירושו של רש"י.